בילדותי נמשכתי לבוץ, התבוננתי בפליאה ביוצרי הכדים על הגלגל ונהנתי מהאפשרות ליצור "יש מאין" בחומר. החיבור לחומר הוא רך, קל, פשוט ולא מחושב, "כחומר ביד היוצר" לזה מצטרפות יכולת ושליטה בשיטות העבודה השונות, ליווי החומר בתוך השלבים השונים, יצירה, יבוש, שריפה, צבע ועיטור. דיוק בהכנת המצע המתאים, שיאפשר לחום ולאש לגרום להשתנות הפיסית והכימית עד ליצירת הכלי השלם. האפשרות שלי לתת ביטוי לצורה ,צבע, רעיון ותוכן מושכת אותי ליצירת כלים פשוטים, כלי האוכל המלווים את האדם בשגרת היום יום. העשייה שלי מאוד רפויה ומשוחררת, נותנת חופש לחומר על הגלגל ולאש בזמן השריפה להשפיע על היצירה שלי. כאילו אני מלווה תהליך שמתרחש מעצמו. העבודה עם החומר הוא זמן של מרכוז, מיקוד ודיוק, המקום בו אני פוגשת את עצמי.